רגע לפני שהחורף "הקשה" עוזב אותנו לאנחות ונודד למקומות שבהם הוא ירגיש רצוי, קבלו את האדום אדום הזה במלוא תפארתו.
מרבדים אדומים ולוהטים של דוגמניות על דקיקות,  אי שם בדרום ארצנו הקטנה והמשופמת, שיש בכוחם להרגיע ולמלא את המצברים באנרגיות מחודשות.

פורטיס כתב על זה שיר: –

"בואו ידידיי אי אפשר בכח
כל העצבים לא שווים פרוטה
רק האהבה היא מקום בטוח

צאו מעצמכם ותראו רחוק
שם יש שדה כלניות…"

שבוע נפלא ♥
סיגל

SIGAL MIZRAHI Photographer©

32,000 עגורים אפורים פוטוגניים חיכו לנו עם זריחה מקפיאה באגמון החולה הקסום.

בהתחלה חשבתי שהם כנראה מאד מתרגשים שהגענו ומעריכים אותנו על שקמנו עם עלות השחר, כי קבלת הפנים שלהם כללה צווחות מחרישות אוזניים. ואז במהלך הסיור, בין צמרמורת מקור עז לבין התפעמות הלב, התוודענו לכמה עובדות מעניינות על העגורים-:

• לעגורים יש עצמות חלולות, מה שמקנה להם משקל נמוך ומאפשר להם לעוף למרחקים ארוכים. הלוואי עלי.
• העגורים הם עופות מונוגמיים.
• אולי אצל חיות אחרות הזכרים נאים יותר מהנקבות, אבל אצל העגורים אין הבדל במראה (וזה מצטלם נהדר !) וכדי שחלילה עגור לא ישתובב עם עגורה זרה ואחר כך יתבכיין לבת זוגו הזועמת – "נשבע לך, חשבתי שזו את", העגורות פשוט כל הזמן צווחות ובכך מבדלות את עצמן זו מזו.

הנה סדרת תמונות שצילמתי בסיור צלמים, בתוך עגלת מסתור, עם לסת שמוטה מהשתאות על התופעה המדהימה הזו ועל עוצמתו האדירה של הטבע (ואפסותנו. אנחנו כאן אורחים לרגע…).

מסיימת את הפוסט הזה עם השיר המופלא של נינה סימון, שתדעו איך אני מרגישה…

NINA SIMONE – FEELING GOOD

♥ סיגל